מהות המרקם: חקר אמנות תבליט קיר בשחור-לבן
עודכן: 8 בספט׳
אנשים נוטים להניח שמרקם זקוק לצבע כדי להרגיש חי. אני לא בטוחה שזה נכון. היצירות השחור-לבן שלי הן המקום שבו אני בוחנת את הרעיון הזה בצורה הכי יסודית.
כל יצירה מתחילה באותו האופן, ללא קשר לפלטת הצבעים: אקריליק, שקית זילוף, וללא תוכנית ממשית. אני בונה שכבות ונותנת לכוח הכבידה ולזמן הייבוש לעשות חצי מהעבודה. אני מסירה את הצבע, ומשאירה מאחור את מה שחשוב לי באמת — המבנה. הפסגות, הקריסות, הדרך שבה שכבה אחת יושבת מעל השנייה. שחור ולבן לא מסתירים את זה; הם מדגישים אותו.
כשהצבע מוסר, המרקם חייב לדבר
בלי פלטת צבעים להישען עליה, כל החלטה הופכת להיות על צורה — כמה עמוק קפל, כמה חדה נשארת קצה, כמה צל משטח יכול להחזיק. אני לא מציירת נופים, וגם לא עובדת מתצלומים של מקומות ספציפיים. ובכל זאת, הטבע נשאר ההשראה שמתחת לכול — לא כנושא, אלא כהיגיון. האופן שבו ניגודיות וקצב מופיעים בקליפת עץ, באבן, באופן שבו האור פוגע במשטח לא אחיד. שחור ולבן הופכים את ההיגיון הזה לבלתי אפשרי להחמיץ.
החלק שהכי חשוב לי: את/ה רוצה לגעת בזה
אני בונה תבליט באופן מכוון, וזה אפילו קריטי יותר כשאין צבע שמושך את תשומת הלב. אותה יצירה נראית שונה לחלוטין בשעה 9 בבוקר ובשעה 6 בערב, אך ורק בהתאם לאופן שבו האור נופל על הבליטות והשקעים. זה לא מקרי — אני רוצה שהיצירה תרגיש חיה בחלל, לא סטטית על קיר.
בכנות, אני רוצה שאנשים ירצו לגעת בה, גם אם הם לא נוגעים. בלי צבע שמושך את המבט, המשיכה הזו למשטח — הסקרנות לגבי איך היא נבנתה — הופכת לחוויה כולה.
למה אקריליק, למה השיטה הזו
אני עובדת עם אקריליק בגלל מה שהוא מאפשר לי לעשות מבחינה מבנית — הוא מחזיק פסגות, עמיד בפני קריסה, נשכב בשכבות חלקות בלי להיסדק, ומתייבש מהר מספיק כדי לשמר את התנועה גלויה. אפשר לראות את סימני הכלים אם מתבוננים מקרוב. אני משאירה אותם שם בכוונה. בשחור-לבן, הסימנים האלה נראים כמעט כתיעוד של תהליך היצירה — הוכחה שיד יצרה את זה, לא מכונה.
יש משהו מרגיע בלבנות שכבה על שכבה שוב ושוב ולצפות בצורה מתפתחת במקום לתכנן אותה מראש. הגעתי לזה אחרי שנים של עבודת שיפוצים ידנית, והקצב הזה מעולם לא עזב אותי. שליטה היא לא על השגת תוצאה "נכונה". היא על להיות נוכחים בתהליך ולתת לחומר "לענות בחזרה".
מה זה אומר עבור החלל שלך
שחור-לבן לא מתחרה עם החדר. הוא יושב בשקט עד שהאור משתנה, ואז הוא כבר לא מרגיש שקט בכלל. אם את/ה מחפש/ת משהו שנשמע שליו מרחוק אבל חושף עומק אמיתי מקרוב — צל, קפל, קצה, סימן כלי — האוסף הזה נבנה בשביל זה. לא הדפס. לא שכפול. אובייקט יחיד, שנוצר פעם אחת, שמגיב לחלל שהוא שוכן בו.
אם זה מדבר אליך, גלה/י את האוסף הנוכחי — כל יצירה ייחודית ומיוחדת
תגובות